ארכיון גזזת - אתר וורדפרס חדש Mon, 10 May 2021 08:57:51 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.1.4 תקנות לפיצוי נפגעי גזזת https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99-%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2%d7%99-%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa/ https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99-%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2%d7%99-%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa/#respond Mon, 10 May 2021 08:57:51 +0000 https://www.ms-lawyers.co.il/?p=900 תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק), התשנ"ה-1995   בתוקף סמכותי לפי סעיף 13(ג) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר הבריאות, אני מתקינה תקנות אלה: 1.הגדרות בתקנות אלה – "גימלה" – פיצוי פד-פעמי, קיצבה חודשית, מענק במקום קיצבה ומענק לשאירים כמשמעותם בחוק; "תביעה" – תביעה לגימלה, […]

הפוסט תקנות לפיצוי נפגעי גזזת הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק), התשנ"ה-1995

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13(ג) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר הבריאות, אני מתקינה תקנות אלה:

1.הגדרות

בתקנות אלה –

"גימלה" – פיצוי פד-פעמי, קיצבה חודשית, מענק במקום קיצבה ומענק לשאירים כמשמעותם בחוק;

"תביעה" – תביעה לגימלה, שהוגשה למשרד הבריאות כאמור בסעיף 6 לחוק;

"תובע" – נפגע או שאיר התובעים גימלה לפי החוק.

2.השלמת פרטים

 

  • משרד הבריאות יעביר למוסד כל תביעה שאושרה בצירוף החלטות הועדות כאמור בסעיף 12(א) לחוק.
  • ראה המוסד שפרטי התביעה או המסמכים המצורפים לה אינם מספיקים כדי לברר את זכות התובע לגימלה או כדי לקבוע את שיעורה, יבקש המוסד מהתובע השלמת הפרטים החסרים; לא השלים התובע את הפרטים הנדרשים תוך 90 ימים מיום שביקש זאת המוסד – יפסיק המוסד את הטיפול בתביעה ויודיע על כך לתובע.
  • השלים התובע את הפרטים החסרים לאחר שהטיפול בתביעה הופסק כאמור בתקנת משנה (ב), יחודש הטיפול בתביעה.

3.תקופות ומועדי תשלום גימלה

 

  • פיצוי חד-פעמי וכן מענק לפי סעיף 4 או סעיף 10 לחוק ישולמו בחודש שלאחר החודש שבו התקבלה במוסד החלטת משרד הבריאות בתביעה ולא לפני ה-15 בחודש, ובלבד שהתובע המציא למוסד את כל הפרטים הנדרשים לצורך ביצוע התשלום.
  • קיצבה חודשית לפי סעיף 3 לחוק תשולם במועד תשלום הגימלאות שלפי חוק הביטוח הלאומי ובעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שבו היה התובע לנפגע, ואולם לא תשולם קיצבה בעד תקופה שקדמה ליום תחילו של החוק.

4.תשלום הגימלה

 

  • גימלה לפי תקנות אלה תשלום לחשבון הבנק שאת פרטיו מסר התובע, בכתב, בטופס התביעה, ויראו תשלום כאמור כתשלום לזכאי לקיצבה.
  • שוהה התובע בחוץ לארץ, שלום הגימלה המגיעה לו לחשבון בנק בישראל שאת פרטיו מסר התובע כאמור בתקנת משנה (א).

הודעה על שינויים

  1. מקבל קיצבה לפי תקנות אלה יודע למוסד, בכתב, אם שהה מחוץ לישראל תקופה העולה על ששה חודשים.

 

הפוסט תקנות לפיצוי נפגעי גזזת הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99-%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2%d7%99-%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa/feed/ 0
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 2/09 מיום 05.01.2009 https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8-%d7%9e%d7%a0%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a1-2-09-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9d-05-01-2009/ https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8-%d7%9e%d7%a0%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a1-2-09-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9d-05-01-2009/#respond Tue, 10 Nov 2020 09:48:24 +0000 https://www.ms-lawyers.co.il/?p=934 חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 2/09 מיום 05.01.2009 החוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד – 1994 – רקע, השלכות בריאותיות ונוהל מעקב וטיפול באוכלוסיה שנחשפה לקרינה מיינת בשנות ה-50, כטיפול במחלת הגזזת כללי מטרת חוזר מנכ"ל זה להעלות את מודעות הרופאים לקיום ואיתור אוכלוסיית מטופלים שנחשפו בעבר לקרינה מייננת במסגרת טיפולים שניתנו בשנות ה-50 למחלת הגזזת, לעדכן […]

הפוסט חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 2/09 מיום 05.01.2009 הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 2/09 מיום 05.01.2009

החוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד – 1994 – רקע, השלכות בריאותיות ונוהל מעקב וטיפול באוכלוסיה שנחשפה לקרינה מיינת בשנות ה-50, כטיפול במחלת הגזזת

כללי

מטרת חוזר מנכ"ל זה להעלות את מודעות הרופאים לקיום ואיתור אוכלוסיית מטופלים שנחשפו בעבר לקרינה מייננת במסגרת טיפולים שניתנו בשנות ה-50 למחלת הגזזת, לעדכן את עיקרי הידע הרפואי שהצטבר בעקבות המחקרים השונים בדבר השלכות בריאותיות אפשריות של טיפול זה, ולידע את הרופאים המטפלים לגבי התוויות והמלצות שגובשו בעקבות ידע זה.

 

רקע

במחצית הראשונה של המאה ה-20 נחשבה קרינה מייננת (מסוג קרינה רנטגן), כטיפול מקובל במגוון רחב של מחלות שפירות כגון: דלקות גרון, דלקות שד שלאחר הנקה, אקנה ועוד. בהתאם לתפיסה זו, ניתן טיפול בקרינה מייננת גם עבור מחלת הגזזת.

עד סוף שנות ה-50, אחד הטיפולים המקובלים במחלת הגזזת היה הקרנת האזור הנגוע בקרינה מייננת, בהתאם לפרוטוקול על שם  Adamson Kienbock. מחישובים שאמדו את מנת הקרינה שנספגה באזורים שונים, עולה כי המוח ספג מנת קרינה ממוצעת של Gy1.4 (טווח Gy1.0-6.0), בלוטת התריס ספגה מינון ממוצע של Gy0.09 (טווח Gy0.04-0.5) ורקמת השד ספגה מינון נמוך של Gy0.016 בלבד.

בתקופת העלייה הגדולה בשנות ה-50, כאשר מחלת הגזזת בישראל התפשטה לממדי התפרצות, בייחוד בקרב עולים חדשים מצפון אפריקה ואסיה ובקרב ערביי ארץ ישראל, הוחלט על מדיניות של טיפול שניתן בצורה מאורגנת על מנת למגר את המחלה. הטיפול, שכלל אפילציה של השיער והקרנות כאמור, ניתן בישראל ובחוץ לארץ (לעולים טרם הגעתם ארצה) במרוקו, תוניס, אלג'יר, צרפת ובמקומות אחרים.

מספר המטופלים אינו ידוע, אך לפי הערכות שבידי משרד הבריאות טופלו בישראל עצמה כ-20,000 ילדים יהודים ועוד מספר לא ידוע של ערביי ארץ ישראל, ובחוץ לארץ עוד כ-50,000 (הערכה גסה בלבד) מטופלים שהיו בדרכם לעליה ארצה. כאמור רוב המטופלים היו ילדים בגילאי שנה ועד 15–18 שנה, קיימים דיווחים גם על מספר קטן יחסית של מטופלים מבוגרים או תינוקות שטופלו מתחת לגיל שנה.

בשנת 1965 החל פרופ' ברוך מודן (ז"ל) במעקב ארוך-טווח אחר עוקבה של 10,834 מוקרנים, לקביעת נזקי קרינה. קובץ המעקב כולל 2 קבוצות ביקורת של אנשים שלא הוקרנו: 10,834 ביקורות אוכלוסייה מזווגות אישית למוקרנים על פי: מין, גיל, ארץ לידה ושנת עלייה, ו-5,392 ביקורות משפחה (אחים ואחיות). באמצע שנות ה-70 התפרסמו התוצאות הראשונות של מחקר מעקב זה, שהצביעו על עודף גידולי ראש וצוואר בקרב המוקרנים, לעומת 2 קבוצות הביקורת.

בשנת 1994 חוקק בישראל החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד, הקובע פיצוי לאוכלוסייה שהוקרנה מטעם מדינת ישראל ונפגעה מאחת מהמחלות שהוכחו במחקרים אלו כבעלות קשר סיבתי לקרינה שקיבלו בילדותם. בהתאם לחוק זה, הוחלט על הקמת המרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת המטפל בעיקר בתביעות שמוגשות על פי החוק. במרכז מתקיימת בדיקת זכאותם של הפונים להכלל במסגרת החוק (הכרה או אי הכרה בהם כמוקרנים) וקביעת והסדרת הפיצוי הכספי המגיע לתובעים.

לעיון בחוק ניתן להיכנס לקישור הבא:

בהתאם לסעיף 7א' לחוק, הוקם בשנת 2001 המכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת על שם פרופ' ברוך מודן ז"ל. במסגרת מכון זה מתבצע המשך מחקר בתחום. לתוצאות המחקרים השלכות חוקיות בעדכון רשימת המחלות המזכות בפיצוי במסגרת החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד, 1994. בנוסף, תוצאות המחקרים מהווים בסיס להתוויות הנחיות למעקב וטיפול באוכלוסיית המוקרנים, כמתחייב בחוק.

 

סיכום עיקרי התולדות הרפואיות של הטיפול בקרינה במחלת הגזזת

  1. סרטן והתפתחות גידולים –

במהלך השנים הוכח קשר סיבתי בין הטיפול בקרינה מייננת שניתן לגזזת לבין התפתחות גידולים שפירים וממאירים באזור ההקרנה (ראש וצוואר). עודף סיכון מובהק בקרב המוקרנים לעומת קבוצות הביקורת נמצא עבור גידולי מח  (גליומות, מנינגיומות וגידולי עצב השמע), גידולי בלוטת התריס (ממאירים ושפירים) סרטן בלוטות הרוק וגידולי עור ממאירים באזור ההקרנה. עודף לוקמיה שנצפה עד שנות ה-80 לא הודגם בשנים האחרונות. הסיכון היחסי לפיתוח גידולים באזור הראש והצוואר בקרב המוקרנים לעומת קבוצות הביקורות הוא 2.4 סה"כ; ו-3.7, 6.3, 3.0, ו-2.7 עבור גידולי מח ממאירים, מנינגיומות, סרטן בלוטות הרוק וסרטן בלוטת התריס, בהתאמה (מעודכן לשנת 2002).

בשנים האחרונות מסתמן קיום עודף קל (סיכון יחסי 1.4, מעודכן לשנת 2002) של סרטן שד בקרב המוקרנות לעומת קבוצות הביקורת. עודף זה נראה רק בקרב נשים שהוקרנו מתחת לגיל 10 שנים ורק לאחר לפחות 30 שנים של תקופת חביון. בנושא זה יתקיים דיון נפרד לאחר הרחבת ועדכון מעקב נוסף אחר תוצאות תקפות לשנת 2006–2007.

בניתוח משנות ה-2000, נראה כי עודף הסיכון לפיתוח גידולים סולידיים בעקבות ההקרנה (ובייחוד גידולי מח) נשאר גבוה גם לאחר תקופת חביון ארוכה (כ-40 שנה). ככלל, הסיכון נמצא בקשר הפוך לגיל בעת ההקרנה ולא נמצא הבדל בהשפעת הקרינה בין גברים לנשים.

בניתוח דפוס היארעות מנינגיומה בישראל על פי קבוצות מוצא, נמצא כי הטיפול בהקרנה שניתן למספר לא מבוטל של מטופלים – בעיקר מארצות צפון אפריקה והמזרח התיכון – גרם לעלייה חדה בשיעורי היארעות המחלה, בקרב אנשים שנולדו בשנות ה-50 ושייכים לתת קבוצות אלה. בהתאם לכך, הסיכון המיוחס לקרינה בקרב חולים במנינגיומות, גידולי מח ממאירים וסרטן בלוטת התריס (בעלי עבר של חשיפה להקרנה כטיפול בגזזת), הינו גבוה (82%, 66% ו-95%, בהתאמה).

עבור מנינגיומות מושרות קרינה, הודגמה התנהגות אגרסיבית יותר (המתבטאת בגיל אבחון מוקדם יחסית, שיעור גבוה יחסית של מנינגיומות רב-מוקדיות ושל הישנות הגידול) לעומת מנינגיומות ספוראדיות.

  1. תמותה

בעדכון לשנת 1982 נמצאה עלייה בשיעורי תמותה בקרב המוקרנים לעומת קבוצות הביקורת (סיכון יחסי 1.3). עודף תמותה זה נגרם עקב תחלואה בגידולי ראש-צוואר ולוקמיה. לא נמצאו סיבות תמותה נוספות בהן נצפה עודף תמותה בקרב המוקרנים. באותה שנה אוכלוסיית המוקרנים הייתה צעירה (ממוצע גיל 32 שנים בלבד), מאז התבגרה אוכלוסייה זו וממוצע הגיל בשנת 2008 עומד על 58 שנים.

  1. דור הצאצאים

חשיפת עוברים לקרינה אבחונית (במינונים של mGy10-20( גורמת לעלייה של 40-50% בסיכון להתהוות סרטן בקרב הנולדים. למרות הגיון ביולוגי וממצאים במחקרי חיות שהודגם בהם קשר בין חשיפת הגונדות לקרינה לבין התהוות סרטן בדור הצאצאים, קשר זה לא הוכח עד היום במחקרים אפידמיולוגים בבני-אדם. יתרה מזאת, ההקרנה שבוצעה כטיפול בגזזת כוונה לאזור הקרקפת, ולכן מנת הקרינה שהגיעה לשחלות ולאשכים מזערית. לפיכך, ניתן לומר שאין בסיס לחשש להתהוות סרטן, או תולדות בריאותיות אחרות, בקרב צאצאים של אנשים שקיבלו טיפול בגזזת.

  1. פגיעה בפוריות

במחקר מקרה ביקורת מקנן שכלל ריאיון של כ-9,000 נבדקים. לא נמצאה עדות לעודף בעיות הורמונליות ו/או בעיות פוריות בקרב המוקרנים.

  1. סכיזופרניה

במחקר ראשוני בו הושוו שיעורי אשפוזים בגין אבחנת סכיזופרניה בקרב המוקרנים לעומת קבוצות הביקורת, סה"כ לא נמצאה עדות לעודף סכיזופרניה בקרב המוקרנים.

  1. פיתוח קטרקט מוקדם

בדיקת עיניים שבוצעה בקרב 81 נבדקים שנחשפו לקרינה כטיפול במחלת הגזזת, הדגימה שיעור גבוה יחסית (כ-20%) של עכירות עדשה קורטיקאלית לעומת השיעור המדווח באוכלוסייה הכללית בגיל דומה. סוכרת ומנת הקרינה נמצאו קשורים לעכירות העדשה. ממוצע הגיל בעת הבדיקה היה צעיר יחסית (50.2+2.6 שנים; טווח 45–57 שנים).

 

נושאים נוספים הנמצאים במחקר הם: הערכת הקשר בין חשיפה לקרינה ופגיעה בשיניים וחניכיים, והתפתחות טרשת עורקים. מספר מחקרים בתחום האפידמיולוגיה הגנטית והמולקולארית עוסקים באיתור מוטציות שעשויות להצביע על רגישות יתר לפיתוח סרטן לאחר חשיפה לקרינה ולאפשר איתור תת-אוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר לתחלואה עקב חשיפה זו.

 

המלצות

כללי

הגורם המטפל ואופן הטיפול

בשיקול החלופות לגבי אופן הטיפול במצבים הרפואיים הנובעים מהחשיפה לקרינה, הוחלט כי אין להקים מרכז ייעוץ פרטני ייחודי לאוכלוסייה זו שיתמקד אך ורק במצבים רפואיים הנובעים מהחשיפה לקרינה. הטיפול הרפואי צריך להינתן על ידי הרופאים השונים, על פי תחומי מומחיותם, תוך התחשבות במצבו הרפואי הכולל של החולה, לרבות התייחסות ספציפית לתולדות ההקרנה. הטיפול יינתן על ידי המבטח.

איתור המטופלים

הנחיות אלה תקפות לכל אדם שנחשף לקרינה מייננת במסגרת הטיפול שניתן למחלת הגזזת. לא כל המטופלים מודעים לחשיפתם להקרנה (בייחוד אם טופלו בגיל צעיר), ולכן מתחייבים ידע ומודעות מצד הרופאים המטפלים לאיתור אוכלוסייה זו ואין להסתמך רק על זכרונו של המטופל בעניין זה. על הרופאים לברר אפשרות של טיפול בקרינה בעבר (על פי התיאור ההיסטורי שלעיל) עבור מטופלים יוצאי עדות המזרח בגילאי 50 ומעלה, או קבוצות מוצא אחרות בגיל זה הסובלים מסימפטומים שעלולים לרמז על מחלות הנובעות מחשיפה לקרינה. יש לבצע בירור כאמור, גם במקרים של סימנים גופניים שעשויים להעיד על חשיפה שכזו, כגון רדיו-דרמטיטיס בעור הקרקפת.

חלק מהאנשים שטופלו בקרינה כאמור, רשומים ב"קובץ מודן" ובקבצים נוספים המכילים אסמכתא לטיפול שניתן לאנשים מסוימים שזוהו. במהלך הברור יכול כל רופא לפנות למרכז הארצי לנפגעי גזזת על מנת לברר האם מטופל שלו זוהה כמוקרן ומופיע באחד מקבצים אלה. על הפניה להיעשות בכתב, בחתימת הרופא המטפל (לרבות מספר רישיון רופא) ובה יפורטו הפרטים הבאים של המטופל: שם פרטי, משפחה ושמות קודמים אם היו, מספר תעודת זהות, שם האב, מקום ושנת הטיפול אם ידועים מקום המגורים בעת הטיפול וכתובת מלאה של המוסד הרפואי/מרפאה מהם נשלחה הבקשה להחזרת תשובה.

בירור נוסף ניתן לביצוע גם עם משפחת המטופל במקרים בהם עולה חשד לטיפול בהקרנה כאמור. יש לשים לב על סודיות רפואית בדבר קבלת הטיפול בהקרנה ולתאם את הברור עם המטופל.

 

המלצות רפואיות

כללי

יש להתייחס למטופלים שקיבלו טיפול בהקרנות למחלת הגזזת כאוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים באזור הראש והצוואר. המעקב והטיפול הרפואי צריך להינתן על ידי הרופא המטפל, תוך שקלול תולדות ההקרנה מצד אחד, ומצבו הרפואי הכללי של המטופל. יש לשים לב באופן מיוחד לתסמינים שעלולים להצביע על פיתוח הגידולים שצוינו.

משטר מעקב וגילוי מוקדם

לגבי כל המחלות והגידולים הכלולים בחוק הגזזת (למעט מלנומה של העור) לעת הזו אין בגילוי מוקדם כדי להועיל למניעת המחלה או להחלמה ממנה, או להביא לשינוי ושיפור הטיפול הניתן בה. לפיכך, ההמלצות מתרכזות ביידוע הרופאים המטפלים בדבר נזקי הקרינה ועל הדרכים לזיהוי אוכלוסיית המטופלים, על מנת שיוכלו להביא נתונים אלה בין שיקוליהם, בבואם להחליט על המשך מעקב וטיפול בחולה שיש לו תסמינים שיכולים להצביע על מחלה הקשורה בקרינה.

עם זאת נערכו מספר דיונים בהשתתפות צוות מומחים רב-תחומי, לדיון פרטני באפשרות וצורך ביצוע בדיקות לגלוי מוקדם על פי סוג הגידול.

גידולי בלוטת התריס – נקבע כי לא קיימת הצדקה להפעלת תוכנית סיקור לגילוי מוקדם של סרטן בלוטת התריס בקרב מוקרני הגזזת, שכן הנזק עלול להיות רב מהתועלת, ובכל מקרה – התועלת הקלינית הצפויה מאבחון מוקדם של מחלה זו, קטנה. מבין השיקולים שהועלו לקביעת מסקנה זו- הטיפול הקיים היום בסרטן בלוטת התריס יעיל וסיכויי ההחלמה טובים מאוד (ההישרדות ל-10 שנים מגיעה ל-95 אחוזים ורוב המקרים מאובחנים בשלבים מוקדמים). ביצוע בדיקות סקירה באמצעות US כרוך בשיעור ממצאים חיוביים גדול יחסית (שרובם  False Positive) ויוביל לכמות גדולה של דיקורים (FNA) ושיעור לא מבוטל של ניתוחים, הכרוכים בתופעות לוואי לא מבוטלות.

גידולי מח – ככלל, הוסכם כי אין לבצע בדיקות סיקור לגילוי מוקדם של גידולי מח בקרב מטופלים שקיבלו בעברם טיפול בהקרנה למחלת הגזזת באופן גורף. שיקול שהובא בדיון הוא כי גידולי מח הם נדירים (מהווים רק כ-3-4% מכלל הגידולים בגברים ונשים, בהתאמה). בחישוב מצטבר עולה כי הסיכון של אדם באוכלוסייה הכללית לפתח גידול מח עד גיל 80 מגיע ל-0.47% עבור מנינגיומה בגברים, ו-1.04% בנשים ול-0.68% עבור גידולי מח ממאירים בגברים ו-0.46% בנשים. באדם שקיבל חשיפה לקרינה מייננת בעברו, סיכון זה עולה פי 6 עבור מנינגיומה ופי 3–4 עבור גידולי מח ממאירים. בנוסף, יש להביא בחשבון כי בעת עריכת בדיקות דימות (CT או MRI) לאנשים א-סימפטומטים, צפויים להתגלות מספר לא מבוטל של ממצאים מקריים וחסרי משמעות קלינית – שמרגע שהתגלו, מחייבים מעקב ולעיתים טיפול מיותר הכרוך בתופעות לוואי קשות ובלתי מוצדקות. למרות שבמקרים מסוימים תהיה לפרט תועלת מגילוי מוקדם לפני פגיעה נוירולוגית, הוערך כי היכולת לגילוי מוקדם של גידולי מח ממאירים (ובייחוד גליומות) הוא נמוך וגם אז, היכולת לשנות את מהלך המחלה מוגבלת וכי חלק ניכר מהמנינגיומות שיתגלו אינו מצריך ניתוח בעת הגילוי.

סרטן העור ומלנומה – על פי חוזר המנהל הכללי מספר 25/5 מתאריך 31.5.05, יש לבצע בדיקות עור תקופתיות על ידי רופא לאנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור או מלנומה. בחוזר זה מוגדרים אנשים סיכון גבוה כאשר: קיים קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במלנומה, לנבדק למעלה מ-20 שומות מלנוציטריות בכל שטח הגוף לאחר גיל 17 שנים, לנבדק או לבן משפחה מדרגה ראשונה שומות אטיפיות ובמקרה של חשיפה לשמש מעל שעתיים מדי יום בין השעות 08:00 ל-14:00 במסגרת מקצועית. בהתאם לכך ובהתחשב בקשר המוכח בין חשיפה לקרינה מייננת לבין התפתחות סרטן עור ומלנומה, מומלץ לכלול את קבוצת האנשים שקיבלו טיפול בקרינה למחלת הגזזת כאוכלוסייה בסיכון גבוה לחלות בסרטן העור או מלנומה כמוזכר לעיל

 

למרות הנחיות כלליות אלה, וכנהוג בכל עניין ברפואה, בהחלטה פרטנית יש להביא בחשבון את מצבו הכולל של המטופל, תוך שימת לב יתרה לתסמינים העשויים להצביע על אחת מהמחלות שצוינו. יש לתת דגש להעדפותיו של המטופל, לאחר שהוצגו בפניו התועלת לעומת הנזק שיכול להיגרם לו עקב ביצוע הבדיקות.

יש לשים לב באופן מיוחד למטופלים שבמשפחתם התגלה מקרה של סרטן באח/אחות מוקרנים באתר ההקרנה (מיקום אנטומי).

הפוסט חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 2/09 מיום 05.01.2009 הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8-%d7%9e%d7%a0%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a1-2-09-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9d-05-01-2009/feed/ 0
חוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994 https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99-%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2%d7%99-%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%a0%d7%93-1994/ https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99-%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2%d7%99-%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%a0%d7%93-1994/#respond Tue, 10 Nov 2020 09:04:08 +0000 https://www.ms-lawyers.co.il/?p=907 חוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994 הגדרות בחוק זה – "גזזת" – מחלת ה-Tinea Capitis (Ringworm of the Scalp); "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "המוסד" – המוסד לביטוח לאומי הפועל מכוח חוק הביטוח הלאומי; "השר" – שר הבריאות; "ועדת מומחים" – ועדה שמינה השר לפי סעיף 8; "ועדה רפואית" ו"ועדה רפואית […]

הפוסט חוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994 הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
חוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994

הגדרות

  1. בחוק זה –

"גזזת" – מחלת ה-Tinea Capitis (Ringworm of the Scalp);

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"המוסד" – המוסד לביטוח לאומי הפועל מכוח חוק הביטוח הלאומי;

"השר" – שר הבריאות;

"ועדת מומחים" – ועדה שמינה השר לפי סעיף 8;

"ועדה רפואית" ו"ועדה רפואית לעררים" – ועדה שמינה השר לפי סעיף 9;

"טיפול בהקרנה" – הקרנות שניתנו לאדם, בתקופה שמיום כ"ח בטבת התש"ו (1 בינואר 1946) עד יום י"ב בטבת התשכ"א (31 בדצמבר 1960), לצורך טיפול במחלת הגזזת או לשם מניעתה, על ידי המדינה, הסוכנות היהודית, קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, או הסתדרות מדיצינית הדסה, או מטעמם, בין אם ניתנו בישראל ובין אם ניתנו מחוץ לישראל כחלק מההכנות לעליה לישראל;

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מחלה" – אחת המחלות המנויות בתוספת;

"נפגע" – מי שועדת המומחים קבעה שניתן לו טיפול בהקרנה וועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים קבעה שלקה במחלה והוא נמצא בישראל;

"שאירים" – כל אחד מאלה:

(1)   ילדו של נפגע לרבות ילד חורג וילד מאומץ, שמתקיים בו אחד התנאים האמורים בפסקאות (1), (2) או (3) להגדרת ילד שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי;

(2)   מי שהיה בן זוגו של נפגע בשעה שנפטר ולא נישא לאחר פטירת הנפגע.

עורך דין תביעות למחלת הגזזת

פיצוי חד-פעמי

  • נפגע שעקב המחלה שבה לקה נקבעו לו אחוזי נכות של 40% או יותר, תשלם לו המדינה פיצוי חד-פעמי כדלקמן:
  • סכום של חמישים אלף שקלים חדשים – אם אחוזי הנכות לא עלו על 74%;
  • סכום של מאה אלף שקלים חדשים – אם אחוזי הנכות הם 75% או יותר.
  • חלה החמרה במצב בריאותו של הנפגע, עקב המחלה שבה לקה, לאחר ששולם לו מענק כאמור בסעיף 4 או פיצוי כאמור בסעיף קטן (א)(1) ונקבעו לו – לענין נפגע ששולם לו מענק – 40% נכות או יותר, ולענין נפגע ששולם לו פיצוי – 75% נכות או יותר, תשלם לו המדינה פיצוי נוסף בסכום השווה להפרש שבין מענק המחושב לפי סעיף 4 או פיצוי המחושב לפי סעיף קטן (א)(1), לפי הענין, כפי שיעורו במועד שבו נקבעו לנכה אחוזי הנכות בעקבות ההחמרה, לבין הפיצוי שהנפגע היה זכאי לו אילו שולם לו הפיצוי לראשונה במועד האמור לפי אחוזי הנכות שנקבעו באותו מועד.
  • פיצוי כאמור בסעיף קטן (א) ישולם לנפגע רק אם בתקופה של עשרים וארבעה חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לפיצוי לא שהה מחוץ לישראל תקופה העולה על שלושה חודשים.
  • סכום הפיצוי כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן בתחילת כל חודש, החל בחודש שלאחר יום תחילתו של חוק זה, לפי שיעור עליית המדד; לענין זה, "שיעור עליית המדד" – השיעור שבו השתנה המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתו של חוק זה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

קיצבה חודשית

  1. בנוסף לאמור בסעיף 2 תשלם המדינה לנפגע, שעקב המחלה שבה לקה נקבעו לו 40% נכות או יותר, קיצבה חודשית כדלקמן:
  • נקבעו לנפגע 100% נכות – קיצבה בסכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (להלן – קיצבה מלאה).
  • נקבעו לנפגע פחות מ-100% נכות – קיצבה בסכום שהיחס שבינו לבין סכום הקיצבה המלאה שווה ליחס שבין אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע לבין 100%.

מענק במקום קיצבה

  1. נקבעו לנפגע פחות מ-40% נכות ולא פחות מ-5%, תשלם לו המדינה מענק בסכום המתקבל מהכפלת הסכום הבסיסי ב-70; לענין זה, "סכום בסיסי" – סכום שהיחס בינו לבין הקיצבה המלאה שווה ליחס שבין אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע לבין 100%.

החמרת מצב

  1. חלפו 6 חודשים או יותר מהמועד שבו נקבעו לאחרונה אחוזי הנכות של הנפגע ועקב החמרה במצב בריאותו כתוצאה מהמחלה שבה לקה, עלו אחוזי הנכות שנקבעו לו ב-10% או יותר, יחולו הוראות אלה:
  • לגבי נפגע ששולם לו מענק לפי סעיף 4 –
  • אם נקבעו לו פחות מ-40% נכות תשלם לו המדינה מענק משלים לפי החישוב האמור בסעיף 4, ולענין הסכום הבסיסי יובא בחשבון ההפרש שבין אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע לפני תשלום המענק הקודם לבין אחוזי הנכות שנקבעו לו עקב ההחמרה;
  • אם נקבעו לו יותר מ-40% נכות תשלם לו המדינה קיצבה כאמור בסעיף 3 החל מהחודש שבו הוגשה הבקשה לבדיקה מחדש, ואולם אם טרם חלפו 70 חודשים מהחודש שבו נקבעה הנכות בגינה שולם לו המענק – תשולם לו קיצבה לפי אחוזי הנכות המזכים בקיצבה בניכוי אחוזי הנכות שזיכו במענק, כל עוד לא חלפו 70 החודשים האמורים. לענין זה, "בקשה לבדיקה מחדש" – בקשה שהגיש נפגע לועדה רפואית, לפי הוראות חוק זה, לבדיקה מחדש בשל החמרה במצב בריאותו כתוצאה מהמחלה שבה לקה.
  • לגבי נפגע שמשתלמת לו קיצבה לפי סעיף 3 – תשולם הקיצבה לפי אחוזי הנכות שנקבעו לו עקב ההחמרה החל בחודש שבו הוגשה הבקשה לבדיקה מחדש כהגדרתה בפסקה (1)(ב) כאמור.

הגשת תביעה

  • תביעה לפיצוי חד-פעמי, לקיצבה או למענק לפי חוק זה תוגש למשרד הבריאות.
  • השר יקבע בתקנות הוראות, כללים, תנאים ומועדים להגשת תביעה לפי חוק זה.

מכון לאבחון וטיפול בגזזת

  • השר יקים, במסגרת משרד הבריאות, מכון לאומי למחקר בנושא מחלת הגזזת והטיפול בה ולמעקב אחרי מי שחלה בגזזת וקיבל טיפול בהקרנה (להלן – המכון); תפקידי המכון יהיו בין היתר:
  • איתור, רישום ותיעוד של מי שחלו בגזזת וקיבלו טיפול בהקרנה (להלן – המטופלים);
  • מעקב אחר המטופלים וריכוז המידע על השלכות הטיפול בהקרנה שקיבלו;
  • הקמת מערך לאיבחון מוקדם של מחלות שהמטופלים חשופים להן;
  • פיתוח שיטות לשיקום המטופלים ולטיפול בהם.
  • השר יקבע בתקנות כללים והוראות בכל הנוגע לניהולו של המכון ודרכי פעולתו.

ועדת מומחים

  • השר ימנה ועדת מומחים; חברי הועדה יהיו שופט או שופט בקיצבה שימונה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה יושב ראש הועדה, ושני רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון.
  • ועדת המומחים תדון בתביעה ותקבע אם לתובע או לאדם שמכוחו מוגשת תביעת שאירים כאמור בסעיף 10 (להלן – תביעת שאירים), ניתן טיפול בהקרנה.
  • ועדת המומחים לא תהיה קשורה בדיני הראיות וסדרי הדין פרט להוראות וכללים שיקבע שר המשפטים.
  • קביעות ועדת המומחים יהיו מנומקות.
  • ועדת המומחים רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

ועדה רפואית וועדה רפואית לעררים

  • השר ימנה ועדה רפואית שחבריה יהיו שלושה רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון. הועדה הרפואית תדון ותקבע –
  • אם לקה התובע או האדם שמכוחו מוגשת תביעת השאירים במחלה;
  • הנכות ייקבעו לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שנקבעו לפי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי; השר רשאי לקבוע בתקנות מבחנים ועקרונות נוספים לענין זה;
  • אם חלה החמרה במצב בריאותו של הנפגע כתוצאה מהמחלה שבה לקה ואת אחוזי הנכות של הנפגע הנובעים מהמחלה;
  • אם מותו של הנפגע נגרם כתוצאה מהמחלה שבה לקה.
  • השר ימנה ועדה רפואית לעררים שחבריה יהיו שלושה רופאים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון.
  • הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה הרפואית רשאי לערור עליה, בתנאים שנקבעו בתקנות, לפני ועדה רפואית לעררים.
  • קביעות הועדה הרפואית והועדה הרפואית לעררים יהיו מנומקות.
  • אופן הרכבתן של הועדה הרפואית והועדה הרפואית לעררים, סמכויותיהן וסדרי עבודתן ייקבעו על ידי השר בתקנות.

מענק לשאירים

  1. נפגע שועדה רפואית קבעה כי מחלה גרמה למותו, תשלם המדינה לשאיריו מענק כדלקמן:
  • לבן זוג שעמו ילדים – מענק בסכום השווה לקיצבה מלאה כפול 36;
  • לבן זוג שאין עמו ילדים – מענק בסכום השווה ל-60% מהסכום האמור בפסקה (1);
  • לילדו של נפגע באין בן זוג הזכאי למענק כאמור בפסקאות (1) או (2) – מענק בסכום השווה ל-60% מהסכום האמור בפסקה (1).

תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי חוק אחר

  1. נפגע או שאיר הזכאי לתשלום לפי חוק זה והוא זכאי גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:
  • לא תוגש תביעה לפי חוק זה אלא אם כן הצהיר התובע בכתב כי אין לו כל תביעה אחרת בשל העילות המנויות בחוק זה;
  • הוגשה תביעה לבית משפט בשל אחת מן העילות המנויות בחוק זה לא יהיה זכאי התובע לתשלום על פי חוק זה;
  • שולמו לתובע פיצוי, קיצבה או מענק לפי חוק זה, זכאית המדינה לנכות מתשלומים אלה כל תשלום אחר שהיא שילמה לתובע בשל העילות המנויות בחוק זה, לרבות תשלומים ששילמה המדינה לפני תחילתו של חוק זה.

תשלום על ידי המוסד

  • פיצוי חד-פעמי, קיצבאות ומענקים לפי חוק זה ישולמו באמצעות המוסד; משרד הבריאות יעביר למוסד את החלטות ועדת המומחים והועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים לצורך ביצוע תשלום הפיצוי החד-פעמי, הקיצבה או המענק, הכל באופן ולפי כללים שייקבעו על ידי המוסד ומשרד הבריאות.
  • אוצר המדינה יעביר למוסד, מדי חודש בחודשו, את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע תשלומים לפי חוק זה לרבות ההוצאות המינהליות הנובעות מביצוע החוק.

תקנות

  • השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג).
  • השר רשאי לתקן בצו את התוספת ולקבוע בה מחלות נוספות.
  • שר העבודה והרווחה, לאחר התייעצות בשר, יקבע בתקנות הוראות בכל הנוגע לביצוע התפקידים המוטלים על המוסד לפי חוק זה.

ערעור

  • קביעת ועדת המומחים ניתנת לערעור לפני בית דין אזורי לעבודה.
  • החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור לפני בית דין אזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד; פסק דינו של בית דין אזורי לעבודה בערעור על ההחלטה, ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

סמכות בית הדין

  1. לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל ערעור לפי חוק זה.

תקנות

  1. שר המשפטים בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת ערעורים לפני בית הדין לעבודה כאמור בסעיפים 14 ו-15.

סייג לזכאות

  1. תשלומים לפי חוק זה ישולמו למי שהוא תושב ישראל לענין חוק הביטוח הלאומי וכל עוד הוא תושב כאמור.

הוראות מיוחדות

  • תשלומים המשתלמים לפי חוק זה לא ייחשבו כהכנסה –
  • לענין פקודת מס הכנסה, או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים;
  • לענין גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי.
  • תשלום המשולם לפי חוק זה אינו ניתן להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית דין מוסמך.

תחולת הוראות חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998

  1. סעיפים 297א, 297ב, 298, 302, 304, 308, 311, 315, 324 ו-327 לחוק הביטוח הלאומי יחולו על תביעה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.

תחילה ותחולה

  • תחילתו של חוק זה ביום כ"ט בטבת תשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן – יום התחילה).
  • לא יינתן תשלום לפי חוק זה, למעט מענק כאמור בסעיף 10, בשל תקופה שקדמה ליום התחילה.

 

 

תוספת

(סעיפים 1 ו-13)

  1. המחלות כדלקמן כהגדרתן ב-I.C.D.9 CM

א.    כל שאת ממאירה ראשונית באזור הראש והצואר –

  1. גידולי מוח (Glioma, Meningioma, Nerve Sheath Tu. & Other);
  2. גידולי גולגולת;
  3. גידולים בבלוטות הרוק;
  4. גידולי בלוטת התריס;
  5. גידולי עור כגון: מלנומה באזור ראש צואר בלבד.

ב.    גידולי מוח שפירים.

ג.    סרטן הדם (Leukemia).

  1. חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת.

 

הפוסט חוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994 הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99-%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2%d7%99-%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%a0%d7%93-1994/feed/ 0
החוק ויישומו – חוג הגזזת https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%95-%d7%97%d7%95%d7%92-%d7%94%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa/ https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%95-%d7%97%d7%95%d7%92-%d7%94%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa/#respond Sun, 01 Nov 2020 16:55:12 +0000 https://www.ms-lawyers.co.il/?p=893 החוק ויישומו הקדמה ב-1 בינואר 1995 נכנס לתוקפו החוק לפיצוי נפגעי הגזזת, התשנ"ד-1994, אשר מרביתו עוסק במתן פיצוי לאוכלוסיית מוקרני הגזזת, אשר נפגעה כתוצאה מהטיפול בהקרנה למניעת/נגד מחלת הגזזת. כמו כן, החוק הורה להקים מכון לאומי למחקר בנושא מחלת הגזזת והטיפול בה ולמעקב אחרי מי שחלה בגזזת וקיבל טיפול בהקרנה. תביעה על פי חוק הגזזת […]

הפוסט החוק ויישומו – חוג הגזזת הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
החוק ויישומו

הקדמה

ב-1 בינואר 1995 נכנס לתוקפו החוק לפיצוי נפגעי הגזזת, התשנ"ד-1994, אשר מרביתו עוסק במתן פיצוי לאוכלוסיית מוקרני הגזזת, אשר נפגעה כתוצאה מהטיפול בהקרנה למניעת/נגד מחלת הגזזת.

כמו כן, החוק הורה להקים מכון לאומי למחקר בנושא מחלת הגזזת והטיפול בה ולמעקב אחרי מי שחלה בגזזת וקיבל טיפול בהקרנה.

תביעה על פי חוק הגזזת עדיין לא ניתן להגיש באופן מקוון, לפיכך יש להגישה ללשכת הבריאות הקרובה למקום מגורי התובעים, או ישירות אל המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת אשר מקום מושבו בתל השומר.

יש להדגיש כי רצוי ואף מומלץ להסתייע בגורם משפטי הבקיא ברזי תביעות הגזזת, על מנת למלא את טפסי התביעה בצורה המיטבית, ואף להכין את תיק התביעה בצורה האופטימאלית ביותר לקראת הדיונים בועדות.

 

ועדת המומחים

ועדת המומחים מתכנסת אך ורק בביתן 17 במרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת אשר בתל השומר. הרכב הועדה כולל שופט בדימוס ושני מומחים בתחומים הנוגעים לעניין העומד לדיון (מרבית המומחים הרפואיים הינם מתחום האונקולוגיה, אולם קיימים מומחים מתחומים נוספים כגון מהתחום הנוירוכירורגי).

על ועדת המומחים לקבוע האם התובעים עומדים בתנאי החוק לעניין "טיפול בהקרנה", אשר מוגדר כ:

"הקרנות שניתנו לאדם, בתקופה שמיום כ"ח בטבת התש"ו (1 בינואר 1946) עד יום י"ב בטבת התשכ"א (31 בדצמבר 1960), לצורך טיפול במחלת הגזזת או לשם מניעתה, על ידי המדינה, הסוכנות היהודית, קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, או הסתדרות מדיצינית הדסה, או מטעמם, בין אם ניתנו בישראל ובין אם ניתנו מחוץ לישראל כחלק מההכנות לעליה לישראל".

על התובעים קיים הנטל להוכיח לועדה כי קיבלו טיפול בהקרנה, כאשר ועדה מעין שיפוטית זו מצפה כי יובאו בפניה כלל הראיות והעדויות כבר בדיון הראשוני על מנת לייעל על ההליך.

הועדה מעידה את התובעים ועדיהם, מבצעת בדיקת קרקפת לאיתור נזקי קרינה ולאחר מכן מגבשת החלטה בתיק התביעה.

ככל שהתביעה תאושר, התיק יופנה לועדה רפואית במחוז המגורים של התובעים, אולם ככל שהתביעה תדחה, התובעים יוכלו להגיש בקשה לדיון חוזר עם ראיות ו/או עדויות נוספות אשר לא עמדו בפני הועדה, או לחילופין לפנות בערעור לבית הדין לעבודה.

יש לציין כי ברשות המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת מאגר שמות של מוקרני גזזת, אשר כולל הן קבוצת מוקרנים שהייתה חלק ממחקריו של פרופ' ברוך מודן ז"ל לעניין הגזזת ("קובץ מודן"), והן קבוצות מוקרנים אשר פרטיהם נמצאו ברשומות רפואיות ממרכזים רפואיים אשר טיפלו בגזזת. הימצאות בקובץ המאגרים מביאה לאישור מידי של השלב בועדת המומחים, ואין צורך להוכיח לועדה כי התובעים אכן קיבלו טיפול. יודגש כי ניתן לברר הימצאות הפרטים בקובץ השמות על ידי שאילתת מאגרים גם בטרם הגשת תביעה.

 

ועדה רפואית

לאחר אישור התביעה בועדת המומחים, התיק מופנה אל הועדה הרפואית הקרובה למקום מגורי התובעים: בלשכת הבריאות המחוזית באר שבע עבור אזור הדרום, בלשכת הבריאות הנפתית בעפולה עבור אזור הצפון, בלשכת הבריאות המחוזית בחיפה עבור אזור חיפה, ובביתן 17 בתל השומר עבור תובעים הגרים באזורים תל אביב, המרכז, ירושלים ואילת.

בועדה רפואית בד"כ יושבים 3 רופאים, יושב ראש המומחה בבריאות הציבור, רופא עור ופסיכיאטר, לעיתים רבות הועדת מתכנסת בהרכב של 4 מומחים, ומצטרף אליהם מומחה בנוירולוגיה/נוירוכירורגיה.

כאשר הועדה מתכנסת וקובעת כי יש מקום להתייעץ עם מומחים נוספים, היא יכולה להפנות את תיק התביעה להתייעצות עם מומחים נוספים בא.א.ג., אנדוקרינולוגיה, עיניים, אונקולוגיה, המטולוגיה, אורולוגיה, ואפילו אורטופדיה. לאחר ההתייעצות עם המומחים הנוספים תיק התביעה חוזר לסיכום אל הועדה הרפואית.

הועדות הרפואיות מתכנסות לקביעת נכות התובעים כאשר ניתן לקבוע נכות רק בגין מחלות הכלולות בחוק.

 

ועדת ערר

לאחר קבלת החלטת הועדה הרפואית, התובעים אולם גם המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת, יכולים להגיש ערר על החלטת הועדה בתוך 60 יום מקבלת ההחלטה.

ועדת הערר מתכנסת אך ורק בביתן 17 בתל השומר, והרכבה כולל 3 מומחים, הכוללים מומחים ברפואת עור, ופסיכיאטריה, כאשר יושב הראש הינו מומחה בנוירולוגיה או רפואה פנימית או א.א.ג או אורולוגיה, לעיתים ובשל מורכבות התיק, הרכב הועדה יורכב מ-4 מומחים.

ועדת הערר דנה בנושאים שהועלו בערר שהגישו התובע או המרכז הלאומי, אולם לועדת הערר יש את הסמכות לדון בכל נושא אחר, לשנות את הנכות ואף להפחיתה (מה שיכול להוביל לפתיחת חוב במוסד לביטוח לאומי), לפיכך לפני הגשת ערר, רצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום על מנת שיבהיר את הסיכונים אשר יכולים לנבוע מהגשת הערר, ו"יבנה" את תיק התביעה על מנת לצלוח בערר.

ועדת הערר יכולה להסתייע בהתייעצות עם מומחים רפואים נוספים מקום שהיא שוקלת ורואה צורך בכך.

 

קביעת נכות משוקללת

הועדות הרפואיות קובעות נכות רפואית משוקללת בהתאם לנוסחת הבריאות שבתקנה 11 לתקנות "ספר המבחנים". כלומר אחוזי הנכות הם סכום משוקלל ולא חיבור חשבונאי רגיל. 

להלן דוגמא לאופני החישוב השונים – נניח שלנפגע מסוים נקבעו סעיפי הנכות ואחוזים כמפורט:
בגין הקרחה צלקתית – 15% אחוזי נכות;

בגין מצב נפשי – 20% אחוזי נכות;

בגין צלקת מכריתת גידול Bcc – 10%;

סה"כ: 45% בחישוב חשבונאי רגיל. אולם בחשבון משוקלל התוצאה תהיה 39% בהתאם לחישוב להלן: 

בגין הקרחה צלקתית 15%=100%*15%

(100-15=85)

בגין מצב נפשי 17%=85%*20%

(85-17=68)

בגין צלקת מכריתת גידול Bcc 6.8%=68%*10%

סה"כ: 38.8%=15%+17%+6.8% 

סה"כ האחוז המשוקלל מעוגל תמיד כלפי מעלה ולכן התובע בדוגמא לעיל יקבל פיצוי עבור 39%.

 

המחלות הכלולות בחוק

בתוספת לחוק הגזזת מפורטות המחלות בגינן יכולות הועדות הרפואיות לקבוע נכות. 

1. המחלות כדלקמן כהגדרתן ב-I.C.D.9 CM

א. כל שאת ממאירה ראשונית באזור הראש והצואר –

1. גידולי מוח (Glioma, Meningioma, Nerve Sheath Tu. & Other);

2. גידולי גולגולת;

3. גידולים בבלוטות הרוק;

4. גידולי בלוטת התריס;

5. גידולי עור כגון: מלנומה באזור ראש צואר בלבד.

ב. גידולי מוח שפירים.

ג. סרטן הדם (Leukemia).

2. חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת.

רשימה זו הינה "רשימה סגורה" אולם נתונה לפרשנות רפואית ומשפטית. למשל, סוגים של גידולי עור ממאירים מסוג BCC או SCC אינם רשומים במפורש בחוק, אולם הם נכללים בו.

פסיקות בית הדין הרבות של משרדנו הובילו לתקדימים בהכנסת מחלות שונות אל החוק, בין אם בסוגים שונים של גידולי עור ממאירים, סרטן הדם, גידולי מוח וממאירויות שונות בראש או בצוואר. ניסיון וידע, יובילו לפסיקת נכות שיכולה לעשות את ההבדל בין פיצוי גדול לבין אי מתן פיצוי בכלל. אין זה מתפקידן של הועדות הרפואיות "להתנדב" להוכיח כי התובע סובל ממחלה המנויה בחוק, זהו נטל שעל התובעים למלא. ראו דוגמאות לפסיקות בבית הדין של משרדנו.

 

תביעת שארים

לתביעת שארים יש 3 תנאים מצטברים על מנת לקבל פיצוי:

  1. מגיש התביעה – קיימות 2 חלופות:
  1. בן/בת זוג של מנוח/ה בזמן הפטירה אשר לא נישא/ה לאחר פטירתו/ה.
  2. ילדיו של המנוח/ה – ילד על פי הגדרת הביטוח הלאומי הינו מי שבזמן הפטירה היה:
    1. מתחת לגיל 18;
    2. מתחת לגיל 20 והיה במסגרת של השלמת בגרויות או  במסגרת קדם צבאית;
    3. מתחת לגיל 24 והיה במסגרת שירות צבאי סדיר, או במסגרת עתודה קדם צבאית, או מתנדב בשירות לאומי-אזרחי, או מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

רק אם לא קיים בן/בת הזוג אשר עומד בתנאים, ניתן לבחון הגשת תביעה על ידי ילד. לא ניתן להגיש תביעה גם על ידי בן/בת זוג וגם על ידי ילד.

כאשר יש מספר ילדים העומדים בתנאים, על כל אחד מהם להגיש תביעה נפרדת.

  1. הוכחה כי המנוח/ה קיבל/ה טיפול בהקרנה כמשמעו בחוק – על התובעים להביא את הראיות בפני ועדת המומחים כי המנוח/ה קיבל טיפול בהקרנה.
  2. הוכחה כי המנוח/ה נפטר/ה ממחלה המנויה בחוק – אין זה מספיק שהמנוח/ה חלה/תה במחלה המנויה בחוק, אלא יש להוכיח שהיא זו שהביאה לפטירתו.

 

סכומי הפיצוי

החוק קובע מספר מדרגות לתשלום פיצוי לאחר קביעת נכות בועדות הרפואיות:

  1. פחות מ-5% אחוזי נכות – בגין קביעה זו לא יבוצע תשלום;
  2. בין 5% ל-39% – בגין קביעה זו ישולם פיצוי חד פעמי שווה ערך ל-1,846.37 ש"ח לכל 1% נכות (למשל קביעת נכות של 39% תעניק פיצוי חד פעמי בסך של 72,008 ש"ח).
  3. בין 40% ל-74% – בגין קביעה זו ישולם מענק חד פעמי בסך של 93,540 ש"ח.
  4. בין 75% ל-100% – בגין קביעה זו ישולם מענק חד פעמי בסך של 187,081 ש"ח.

כמו כן, כל קביעה שמעל 40% מזכה את התובעים בקצבה חודשית אשר משולמת בנוסף לכל קצבה שמשולמת להם (פרט לניצולי שואה להם משולמת גמלת נכה נזקק/נצרך ונכי אגף השיקום להם משולמת קצבת נכה נצרך).

כל 1% אחוז נכות שווה ערך לתשלום בסך של 26.38 ש"ח, מדי חודש. כלומר קצבה של 100% אחוזי נכות הינה שוות ערך לגמלת חודשית בשיעור 2,638 ש"ח.

בתביעה ראשונה הגמלה יכול ותשולם רטרואקטיבית מיום 01.01.1995 לכל המוקדם, וזאת בהתאם לתוקף הנכות שתקבע על ידי הועדות הרפואיות. בנוסף לכך, ככל ותאריך תוקף הנכות הוא מוקדם יותר, ישולמו גם פיצויי הלנה (תשלום ריבית פיגורים בגין אי תשלום הגמלאות במועדן).

יש חשיבות עצומה לקביעת תוקף הנכות במועד המוקדם ביותר האפשרי. לדוגמא, לתובע אשר יקבעו לו 100% אחוזי נכות מיום 01.01.1995, ישולמו פיצויים חד פעמיים הקרובים ל-900,000 ש"ח.

בתביעת שארים ישולמו פיצויים כמפורט להלן:

  1. לבן/בת זוג אשר במועד בפטירה היה להם לכל הפחות ילד אחד – תשלום חד פעמי בשיעור 94,958 ש"ח.
  2. לבן/בת זוג אשר במועד בפטירה לא היו להם ילדים או לילד של המנוח/ה – תשלום חד פעמי בשיעור 56,975 ש"ח (יודגש כי כשיש מספר תביעות של ילדים, כל ילד יקבל תשלום חד פעמי כאמור).

תשלומי הפיצויים ישולמו מקרן נפגעי הגזזת, על ידי מחלקת גזזת באגף נכות כללית במוסד לביטוח לאומי עד חודשיים מיום קבלת החלטת הועדה.

יודגש כי סכומי הפיצוי מעודכנים בהתאם לשנת 2020 והם מתעדכנים בהן לנוסחאות הקיימות בחוק, בהתאם לשינויי מדד המחירים לצרכן וסכום השכר הממוצע במשק.

 

החמרת מצב

כל חצי שנה מיום קביעת הועדה הרפואית האחרונה, רשאים התובעים להגיש בקשה להחמרת מצב. הבקשה תיבחן על ידי רופא המוסד שיקבע האם יש מקום להפנות את התובעים לבדיקת הועדה הרפואית להחמרה.

גם אם רופא המוסד החליט כי לדעתו לא קיימת החמרה רפואית המנויה בחוק, התובעים יכולים לבקש להופיע בפני הועדה הרפואית להחמרה.

בכל תחילת הועדה על התובעים לחתום על הסכמתם לשינויי אחוזי הנכות, כאשר לועדה הרפואית הסמכות לשנות את כל קביעות הנכות המוקדמות, כולל להפחיתן וכתוצאה מכך להביא לפתיחת חוב במוסד לביטוח לאומי.

בשים לב כי על הועדה הרפואית להחמרה קיימת חובה להודיע לתובעים כי הועדה מתכוונת להפחית את אחוזי הנכות, ולתת להם אפשרות למשוך את בקשת ההחמרה וכך למעשה הנכות הקודמת נשארת על כנה.

יודגש כי בעבר הרחוק, הועדות הרפואיות פסקו נכויות בגין מחלות אשר לא מנויות בחוק וניתנו שלא כדין, כגון על מחלת הרדיודרמטיטיס, מחלות וגידולים שפירים של בלוטת התריס, אובדן שיניים, צלקות בקרקפת שלא בגין כריתת נגעי עור ממאירים, סרטן השד ועוד. בהתאם לפסיקות שונות של בג"צ ועל פי הנוהג הקיים בועדות, על הועדה הרפואית להחמרה להפנות את תשומת ליבו של התובעים כי אחוזי הנכות בגין מחלות אלו יופחתו בודאות, ומשכך עליו לשקול את המשך בקשתם להחמרת מצב.

פסיקת בית הדין הארצי קובעת כי במקרים בהם התובעים אינם מיוצגים על ידי עורך דין, ולועדה הרפואית כוונה להפחית אחוזי נכות, עליה ליתן שהות לתובעים להתייעץ עם עורך דין, ולהודיע על כוונתם להמשיך בבקשת ההחמרה או למשוך אותה.

יש לשים לב כי על פי החוק, תשלום פיצוי בבקשה החמרה יתבצע רק אם אחוזי הנכות הוגדלו על ידי הועדה הרפואית בשיעור של 10% לפחות מעבר לנכות הקודמת שנקבעה לתובעים. כלומר אם לתובעים נכות קודמת של 37% אחוזי נכות, על התובעים לקבל נכות גבוהה בשיעור 10%, כלומר 4% נוספים משוקלל לפחות (3.7% מעוגל למעלה) אשר תוביל אותו לקביעת נכות משוקללת של 41%.

יודגש כי בהתאם לפסיקת בית הדין, בהתאם לדוגמא הקודמת בה לתובע הייתה נכות קודמת של 37%, במידה והועדה הגדילה את הנכות רק ב-3% נוספים, ובסך הכל קבעה 40% אחוזי נכות משוקללים, ישולם ההפרש למענק, אולם לא תשולם גמלה חודשית. בשים לב כי מדובר באליה וקוץ בא, כי אם התובע יגיש בקשת החמרה נוספת, כעת יהא עליו לקבל נכות בסך של 44% על מנת שיוכל להתחיל לקבל קצבה (10% מהקביעה האחרונה). 

לפיכך, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום אשר יוביל את התיק ובקשת ההחמרה להצלחה ולא למפח נפש.

 

ערעור לבית הדין

על פי החוק לבית הדין האזורי לעבודה סמכות לדון בכל ערעור על פי חוק זה, בין אם מדובר בערעור על החלטת ועדת המומחים, בין אם מדובר בהחלטת הועדה הרפואית לערר, ובין בגין כל החלטה אחרת הקשורה ליישום חוק זה.

יודגש כי ערעורים לבית הדין מוגשים בזכות רק בעניין פגם משפטי אשר עולה בהחלטות הועדה. ככלל בית הדין אינו שם את עצמו בנעלי הועדה, שרק לה הסמכות הבלעדית על פי החוק. לפיכך, ברור שבית הדין האזורי לעבודה אינו מוסמך לקבוע נכות רפואית. הסנקציה החמורה ביותר שבסמכות בית הדין להטיל, הינה השבת התיק לועדה (עם או בלי החלפת הרכב הועדה) עם הוראות ברורות כיצד לפעול בהתאם לטעות המשפטית שנפלה בעבודתה.

על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה.

יודגש כי הגשת ערעורים לבית הדין לעבודה הינה בסמכות בלעדית של עורכי דין. ערעור על פי חוק זה מומלץ שיוגש על ידי עורך דין הבקיא בפסיקות קודמות של בית הדין לעבודה בתחום הגזזת, ואף מכיר את הגורמים המשפטיים האמונים על ההגנה המשפטית של המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת בבית הדין, בין אם בייעוץ המשפטי של המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת ובין אם בפרקליטות המדינה או בפרקליטויות השונות.

 

הפוסט החוק ויישומו – חוג הגזזת הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%95-%d7%97%d7%95%d7%92-%d7%94%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa/feed/ 0
גזזת https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa/ https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa/#respond Wed, 11 Mar 2020 19:03:54 +0000 https://www.ms-lawyers.co.il/?p=213 הפוסט גזזת הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
הפוסט גזזת הופיע לראשונה ב-אתר וורדפרס חדש.

]]>
https://ms-lawyers.elisasi.co.il/%d7%92%d7%96%d7%96%d7%aa/feed/ 0